למה אנחנו שונאים האחד את השני?

ידוע שבגיל מסוים בילדות יש מריבות בין הבנים לבנות. כשבן ובת הרבו לריב הייתה המטפלת שלנו מעמידה אותם האחד מול השני ואותה באמצע, ואומרת בפולנית- "טוטן טשובי טנשלובי"

בתרגום זה נשמע- "רבים רבים סימן שאוהבים".  אנחנו תמיד היינו מסמיקים כי האמנו לה. ילדים יכולים להאמין שאם רבים ודוחים יש מצב שאוהבים. אחרי שהתחתנו למדנו שלפעמים המריבות אפילו מגבירות את האהבה, אבל לא לעולם חוסן. המדע מצא כבר שבין שני כוחות הופכיים בטבע  [-] ו- [+] מתחוללת זרימה, והזרם הזה קידם את העולם בצורה מדהימה.

גם שנאה ואהבה הם שני כוחות הופכיים הנמצאים בתוך כול אחד, רק שלטבע האנושי נכנס "באג" לתוכנה. אצלנו אין זרימה ביניהם אלא קצר ופיצוץ. או זה או זה. עדיין לא מסודר ביניהם היחס הנכון כיחס בונה ולא הורס.

לדוגמה, הקמנו מערכות חוקים,מוסר וכללים על מנת לעשותנו טובים יותר האחד כלפי השני, בפועל הן מופרות על ידנו ללא הרף. הרצון המפותח של כול אחד עומד בכוח על דעתו  ו"מקמבן" בשביל שהוא לא יצטרך לעמוד במה שמחייב אותו. לכן העברות על החוק מכול הסוגים פושה בכול שכבות החברה, והורסת כול חלקה טובה. והרס היחסים מפרק את התא המשפחתי המהווה חלק בסיסי וחיוני להמשך קיומנו. אולי בשכל אנחנו מבינים שאיזון בין שני הכוחות יאפשר מערכת יחסים טובה ותקינה שתשפר את חיינו, אבל בפועל הטבע האנושי מסובב כול מצב האחד נגד השני וזה מביא עלינו חורבן עצמי מבלי יכולת לעוצרו.

האופן שבו אנחנו מזיקים לעצמנו נתפס כבר פחות ופחות כרציונאלי והשנאה של האחד את השני רק יוצרת בינינו חלל שלא ניתן לגישור. בתוך החלל הזה של חוסר פתרון, מפציעה עכשיו שיטה עתיקת יומין שקוראים לה חכמת הקבלה. כמו עוף החול היא מתחדשת ומחדשת לנו  את חכמתו של הטבע הכללי שמחבר הכול יחד. יש בה את הכלים ללמד ולהסביר אייך ניתן לנהל בינינו קשר משפחתי טוב. בעזרתה נחבר שוב משפחות לחמולות, חמולות לעם, וכעם, את כול עמי העולם יחד.

אז למה לנו שנאה עכשיו?

צריך בשביל הזרימה. בלי שנאה אייך נדע מה זו אהבה, ולהפך? היא זו שמביאה אותנו עכשיו מחוסר בררה רגע לפני התהום, למשוך אלינו את חכמת הקבלה כדי ללמוד ממנה מה היא אהבה המכסה על השנאה.

סגור לתגובות.